"ראויה היתה הספרות העברית שתהא אחת הספרויות הגדולות בעמים, גדולה באקלימים ותרבויות, גדולה בעלילות ומעשים – בבואה של כל העולם, שכן מפוזרים אנו בין כל הארצות והעמים." חיים הזז
חיים הזז נולד בשנת 1898 ברוסיה. בשנת 1921 יצא לאיסטנבול ומשם עבר לפריס. בשנת 1931 עלה לארץ-ישראל והתיישב בירושלים, בה עסק בעבודתו הספרותית עד לפטירתו בשנת 1973. ספריו תורגמו ללשונות רבות וזכו לפרסים ולתהילה בישראל ובעולם כולו.
חדר העבודה של חיים הזז מאפשר למבקרים בו להציץ אל סביבת היצירה של אחד מגדולי הסופרים העבריים בכל הזמנים, חתן פרס ישראל הראשון לספרות ומאנשי הרוח שעיצבו את דמותה של המדינה. שולחן הכתיבה, הספרייה והחפצים השונים שבחדר, הועברו למשכנות שאננים מדירתם של אביבה וחיים הזז, אשר שכנה ברחוב חובבי ציון 18 בירושלים.
הספרייה בדירת הזז (שרק חלק ממנה מוצג במשכנות שאננים) כללה כ-12 אלף כרכים בעברית, ברוסית, בצרפתית, ביידיש ובלשונות נוספות. הרכבה הייחודי מגלה טפח מעולמו האינטלקטואלי העשיר של חיים הזז וממקורות השראתו. בכל ספר וספר נותרו סימנים מקריאתו היסודית, המעמיקה.
שולחן הכתיבה המוצב בחדר, שימש את חיים הזז בשני העשורים האחרונים לחייו ועליו נכתבו, בין היתר, הרומנים "דלתות נחושת" ו"בקולר אחד", הסיפורים שחיבר במהלך אותן שנים וכן מגילת היסוד ל"יד ושם", חוק האקדמיה ללשון העברית והמנשר על שחרור ירושלים ואיחודה. הזז היה מקריא לפני רעייתו אביבה את אשר כתב, והיא היתה מעתיקה את הדברים במכונת כתיבה.
המכתבים וכתבי היד המוצגים על שולחן הכתיבה, משקפים את מראהו ביום שבו הזז נפטר בפתאומיות, בעיצומה של פעילות ספרותית וציבורית ענפה, כנשיא אגודת הסופרים העברים.
כל היצירות המוצגות בחדר, הוענקו לאביבה ולחיים הזז כמתנת-ידידות מאת האמנים: פנחס ליטבינובסקי, דוד הנדלר, אביגדור סטימצקי, יוסף זריצקי ושמשון הולצמן. זהו רק חלק מחוג ידידיהם הציירים, שכלל גם את יוסל ואודרי ברגנר, מרדכי ארדון, מנחם שמי, אריה נבון ואחרים. רבים מהם הנציחו את דמותו של הזז בדיוקנאות שניסו לפענח את אישיותו.
חדר העבודה של חיים הזז, שהיה מפולש אל פינת ההסבה בביתו, מעיד לא רק על מידת הכנסת האורחים שהוא ורעייתו נהגו בכל אדם, אלא גם על התפקיד החשוב שמילאו השיחה והמפגש הבין-אישי בחייו וביצירתו. בחדר זה התארחו מנהיגי המדינה, שחקני תיאטרון, משוררים, סופרים, אמנים ואנשי רוח נודעים, אך גם פועלים קשי יום ופשוטי העם, מבני כל העדות והשבטים – אותו פסיפס אנושי שהזז כה היטיב לצייר במלים.
בנייתו ואחזקתו של חדר זה התאפשרו הודות לתרומתה הנדיבה של הגב' אביבה הזז ז"ל (2019-1927) אשר עמדה בראש יד למורשת חיים הזז ועשתה רבות למען מורשתו הספרותית של בעלה. זהו פרויקט משותף של הקרן לירושלים, משכנות שאננים ויד למורשת חיים הזז.
אוצר: ד"ר גיל וייסבלאי
אדריכל: רועי זינגר
מעצבת: מיכל אלדור